מכשירי האזנה – מה חוקי ומה לא?

שוק ציוד ריגול מקצועי נעשה רווי במגוון של מכשירים ודגמים במהלך השנים האחרונות וזאת לאור התפתחות והתקדמות הטכנולוגיה הדיגיטלית וירידת מחירים שהובילה לפופולריות גבוהה בקרב הציבור הרחב ולא נשארה רק בתחומם של חוקרים פרטיים ואנשי ביטחון ושיטור. בשל ההיצע הכל כך גדול של ציוד ריגול זה עולות לא אחת השאלות לגבי חוקיות השימוש בהם ובמיוחד במכשירי האזנה והקלטה נסתרים. ואכן, אנשים אשר יכולים ורוצים לרכוש מכשירי האזנה שואלים – “האם ניתן לשתול מכשיר האזנה סמוי באופן חוקי או שמא ישנה עברה בוטה על החוק?”

בשורות הבאות נסקור את אלמנט החוק העומד מאחורי השימוש במכשירי האזנה ומצלמות נסתרות בישראל.

שימוש במכשירי האזנה בשטחים פרטיים

חשוב מאוד לציין כי לכל מדינה בעולם יש חוקים שונים לגבי השימוש באמצעי ריגול כאלה או אחרים עם שימת לב בין האזנות סתר לצילום סמוי. במדינת ישראל ניתן לראות כי ישנם 2 שיקולים עיקריים לגבי אופן השימוש במכשירי האזנה או מצלמות מוסלקות ניידות – פגיעה בפרטיות האדם והקלטות משותפות עם צד שלישי ללא ידיעה או הסכמה. הדברים הללו מהדהדים חזק בעקרונות היסוד של זכויות האדם.

לדוגמא; אדם רשאי להציב מצלמות נסתרות או מכשירי האזנה והקלטה בכל שטח פרטי אשר נמצא בבעלותו הבלעדית גם אם מדובר בבית פרטי או בעסק וחברה שהם שלו.

אבל, לעומת זאת גם בשטחים פרטיים חלים חוקים המגבילים את אופן השימוש במכשירים אלו לטובת ההגנה על זכויות האדם:

• באם השטח אינו בבעלות פרטית אישית של האדם, כלומר יש לו שותפים או שמא הוא שוכר את הנכס.
• אסור לצלם או להקליט באזורים בהם ישנה ציפייה סבירה לפרטיות כמו מקלחות, שירותים וחדרי הלבשה.
• אין אפשרות להקליט בצידו החיצוני של הנכס כאשר ישנה חדירה לפרטיות שטחם של אנשים אחרים.
• כאשר ההקלטות שותפו עם צד שלישי ללא הסכמה מלאה של כלל הנוכחים המצולמים או המוקלטים.
• במקומות ציבוריים כאשר האנשים המוקלטים אינם מודעים להימצאותם של כלים אלו או שבעל המכשירים לא רשם אותם ברשות המקומית והפר בכך את השמירה על פרטיות הצילומים.

מכשירי האזנה הקלטה אינם שונים במהותם בהרבה ממצלמות נסתרות ואותם עקרונות החוק חלים גם עליהם. אבל, עם זאת יש להבחין בין מספר עקרונות:

• כאשר מגישים הקלטה סמויה שנערכה באמצעות מכשיר האזנה כראיה בבית משפט, יש לקבל הסכמה לשימוש מהצדדים המוקלטים. אם לא התקבלה הסכמה, לא תמיד מסתכלים על כך באור חיובי בבית המשפט ולעיתים ההקלטות הללו נפסלות על הסף.
• אפשר להקליט אדם ללא ידיעתו או הסכמתו אך ורק אם יש לעניין זה אינטרס ציבורי – ואת זה קשה מאוד להוכיח.
• ישנם כללים וחוקים הנוגעים גם לגבי שימוש במכשירי האזנה למטרות עסקיות. בעלי עסקים מחויבים לחשוף בצורה חוקית את העובדה כי נעשה שימוש עם הקלטות קול בכל שיחה או דיון, כמו למשל בשיחות טלפוניות עם מוקדי שירות לקוחות ותמיכה טלפונית. ההקלטות הנעשות בין צוות עובדים לקהל הלקוחות הוא חוקי לחלוטין.

שימוש במכשירי האזנה בשטחים שאינם בבעלות פרטית

השימוש במכשירי האזנה, מקליטי קול או מצלמות נסתרות בשטחים שאינם בבעלות הפרטית שלכם היא אסורה על פי חוק. כל אדם שיציב מצלמות או מכשירי האזנה בנכס או שטח שאינו שלו עובר על החוק וצפוי אף לקבל עונש מאסר בפועל על כך אם הדבר יתגלה על ידי צד שלישי או יהיה ניסיון להשתמש בהקלטות הללו בבית משפט כראיה שאינה קבילה.

שימוש נוסף במכשירי האזנה סמויים נתון לגבי ריגול תאגידי; גילוי של מכשירי האזנה מוסלקים מראה על ניסיונות להשגת מידע תעשייתי מודיעיני וזאת במטרה לראות מה המתחרים בשטח עושים וכיצד אתם תוכלו לגבור עליהם לשמור על המקום הראשון בתחרות.

היוצאים מן הכלל בסוגיה זו הן רשויות האכיפה הביטחוניות וגורמים ממשלתיים וגם כאן עליהם להסדיר זאת בהתאם לחוקי סמכויות חקירה.