פנס קסנון – מהי טכנולוגיית הקסנון

מהו פנס קסנון

קסנון זהו סוג חדש של טכנולוגיית תאורה השונה בעיקרו מנורות הלוגן רגילים העושים שימוש בחוט להט טונגסטן מחוממת. שלא כמו נורות הלוגן, בקסנון (HID) אין חוט להט, אלא ליצור אור ע”י קשת בין שתי אלקטרודות. קשת מפעילה קסנון. האור המיוצר על ידי מערכת תאורה קסנון HID בהיר יותר מאשר נורת הלוגן סטנדרטית אך עם צריכת חשמל פחותה בהרבה.

במערכת תאורה קסנון HID – המתח בין שתי אלקטרודות עולה ראשית מ 12Vל  23000V ושומר על יציבות ברמה של8000V!!! על ידך כך מקבלים תאורה חזקה במיוחד, לקסנון מספר רב של הספקים החל מ 500 לומנס ועד ל 5500-6000 לומנס שרק לאחרונה הגיעו לעוצמה זו.

הסיבה לאי מעבר בכל תאורה אפשרית לתאורת קסנון הינה אחת – המחיר. תאורת הקסנון נחשבת יקרה מאד, וזאת עף אף שהיא מאד חסכונית בחשמל והתוצאה של עוצמת התאורה אינה דומה לאף מתחרה.

ב WorldShop – נמכר תאורת הקסנון החזקה בעולם – 6000 לומנס: פנס קסנון החזק בעולם 1600 מטר – ערכה מלאה.

מדוע כדאי לקנון קסנון לשם תאורת פנס

קסנון זהו שיטת הארה החזקה ביותר קיום המשמשת ברכבי יוקרה וציוד תאורה מתקדם.

מדד עוצמת התאורה בקסנון נקרא Luminous Flux  או בקיצור lumens / lm

עוצמת הפנס היא החל מ כ 500 לומנס ועד כ 6000 לומנס (רק לאחרונה הגיעו ל 6000 לומנס וכי הנפוץ הינו כ 500-2000).

עוצמת התאורה של הקסנון גוברת בהרבה על כל שיטות התאורה הקיימות עד היום, נורת הקסנון מחזיקה זמן רב יותר, צורכת הרבה פחות אנרגיה, אך מחירה יקר בהרבה.

קסנון זהו סוג חדש של טכנולוגיית תאורה בתחום פנסים, סמני לייזר ותאורת חירום השונה בעיקרו מנורות הלוגן רגילים העושים שימוש בחוט להט טונגסטן מחוממת. שלא כמו נורות הלוגן, בקסנון (HID) אין חוט להט, אלא ליצור אור ע”י קשת בין שתי אלקטרודות. קשת מפעילה קסנון. האור המיוצר על ידי מערכת תאורה קסנון HID בהיר יותר מאשר נורת הלוגן סטנדרטית אך עם צריכת חשמל פחותה בהרבה.

מהי טכנולוגיית הקסנון

בשנת 1898 תוך שלושה חודשים, מאי, יוני ויולי, הצליחו שני כימאים בריטים, Sir William Ramsey , ו- Morris Travers   לגלות שלוש יסודות חדשים: קריפטון, נאון, וקסנון. הצלחתם המדהימה התבססה על בקיאותם בטכנולוגיה חדשה – הקפאה.  עם גישה לציוד הקפאה הכי חדיש ומעולה, הם הצליחו להפוך את האוויר לנוזל ועל ידי שינוי לחץ וטמפרטורה להפריד את הנוזל למרכיביו העיקריים.

קסנון היה האחרון ברשימת התגליות, בעיקר משום שהוא נדיר מאד באטמוספרה.  הם היו צריכים לייצר 10,000 ליברות של קריפטון ונאון כדי לקבל ליברה אחת של קסנון. (1 ליברה = 450 גרם בערך).  ההפרדה התאפשרה משום שקסנון הוא גז צפוף הרבה יותר מהשניים האחרים.